החלטה בתיק בש"פ 7358/05

1.        כנגד המשיב הוגש ביום 14.11.04 כתב אישום המייחס לו ביצוע רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. לפי הנטען, הרקע למעשה הינו ביקורו של המשיב בבית המנוח יחד עם שניים אחרים - מקסים מליכוב (להלן: מקסים) ואדם נוסף. האחרון תקף קרוב משפחה של המנוח, המנוח נמלט מביתו ומשחזר מצא שנעלמו מביתו שני מכשירי טלפון נייד ופריטים אחרים. בעקבות זאת, דרש המנוח פיצוי מן המשיב וממקסים והזמין את השני לשוחח עמו על כך בביתו. משהגיעו השניים, המשיב ניסה לתקוף את המנוח, אך אדם אחר הפריד ביניהם והמשיב יחד עם מקסים עזבו את הבית. לאחר זמן מה, המנוח הזמינם לשוב אליו, וכך הם עשו. כשהגיעו לביתו של המנוח, השלושה שתו וחזרו להתווכח בעניין מכשירי הטלפון. מקסים דחף את המנוח, המנוח נפל ואיבד את הכרתו. אז, לפי הנטען, תקף המשיב את המנוח, הפילו, הניח ידיו על שפתיו וצווארו ולחץ עליהם עד שחנק את המנוח למוות.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשה נטען, כי תשתית הראיות לכאורה שעומדת כנגד המשיב מוצקה, וכי העבירה המיוחסת למשיב מקימה נגדו חזקת מסוכנות. עוד טענה המבקשת, כי קיים חשש להתחמקותו מן הדין ולשיבוש הליכים, וכי לא ניתן להסתפק בעניינו של המשיב בחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט ח' עמר) נענה לבקשה והורה על מעצרו של המשיב עד לתום משפטו. הדיון בתיק החל והוא קבוע כיום להמשך שמיעת ראיות התביעה, לאחר שהעד המרכזי בתיק - מקסים, סיים את עדותו.

2.        בפניי בקשתה של המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. לטענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב גבוהה ביותר ולא קהתה במשך הזמן שחלף. המבקשת מדגישה, כי הרצח ארע על רקע סכסוך פעוט בדבר מכשירי טלפון וכי המשיב רצח את המנוח, לפי הנטען, באופן אלים במיוחד - באמצעות חניקה בידיו. עוד מוסיפה המבקשת, כי העונש החמור שצפוי למשיב אם יורשע מקים חשש להימלטות מן הדין, ומשכך אין להסתפק בחלופת מעצר בעניינו. המשיב טוען מנגד, כי נפלו פגמים חמורים בתשתית הראיות שהוצגה נגד בבית המשפט המחוזי. לדבריו, הודעתו הראשונה של מקסים במשטרה כלל לא הפלילה את המשיב, כי אם הצביעה על מעורבותו הפעילה - אם לא מעבר לכך - של מקסים ברציחתו של המנוח. רק בעקבות הדרכה מפורשת של שוטריו - כך לפי הטענה - שינה מקסים את גרסתו והפכה לגרסה שמפלילה את המשיב. עוד מצביע המשיב על פגמים וחוסר דיוקים בעדותו המפלילה של מקסים, המורים על מלאכותיותה של הגרסה כולה. המשיב מדגיש כי הגרסה שמסר לחוקריו מוצאת תימוכין מלאים בגרסתו המקורית של מקסים, וכי לא סביר שמקסים ימציא גרסה כזאת בתחילת החקירה וישנה אותה ללא הנחייה מטעם החוקרים. כמו כן, מוסיף המשיב כי אין להסתמך על ראיות הד.נ.א. העומדות נגדו, מאחר שהשחזור בזירה התבצע לפני שנלקחו ממנה דגימות החומרים הביולוגיים, ועל כן אין לדעת האם דגימות הד.נ.א. שלו הגיעו לדירה בעת קרות הרצח או בעת השחזור.

           במקביל לבקשתה של המבקשת להאריך את מעצרו מעבר לתשעה חודשים, הגיש המשיב ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר שלא לשחררו עד תום ההליכים. המשיב טוען כי "הסתירות, התמיהות והפריכות העולות משלל גרסאותיו של [מקסים]" שומטות את הקרקע מתחת להחלטה להמשיך את מעצרו עד תום ההליכים. המשיב מציין כי האבסורדיות של הגרסה המפלילה אותו והראיות הנסיבתיות העומדות כנגד מקסים, מצביעות כל כך שדווקא מקסים הוא האחראי למותו של המנוח, ולא המשיב.

           המבקשת טוענת מנגד, כי חרף מעורבותו של מקסם בקטטה עם המנוח, השאלה העומדת בפני בית המשפט המחוזי היא זהותו של הרוצח, וכי היא העמידה בפני בית המשפט המחוזי תשתית מספקת של ראיות לכאורה כנגד המשיב. המבקשת דוחה גם את טענות המשיב באשר לדגימות הד.נ.א. וטוענת כי בדיקת הדגימות נעשתה באופן יסודי וממצה, והתחשבה בשחזור שביצע המשיב בזירת האירוע.

3.        עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי כי דין בקשת המדינה להתקבל ודין עררו של המשיב להידחות. המעשים המיוחסים למשיב חמורים מעין כמותם, במיוחד לאור קלות הערך של הסכסוך שבבסיסם. מעשים אלה, מגובים בתשתית טובה של ראיות לכאורה, מקימים חזקת מסוכנות ברורה. אין בידי לקבוע כעת כי כלל הראיות שמצויות כנגד התובע הינן ראיות חזקות, ואין בידי להעריך - על סמך דבריו של בא כוחו של המשיב בלבד - את טיב עדותו של מקסים ואת מידת מהימנותה. שאלות אלה מצויות בגדר סמכותה של הערכאה המבררת ולה בלבד נתונים הכלים הראויים להערכה אמיתית ומהותית של הראיות. משכך, אין מנוס, בשלב ובמעמד זה, מלהסתפק בבחינת קיומה של תשתית של ראיות לכאורה בלבד. מצאתי כי תשתית כזו אכן עומדת כנגד המשיב, וכי הראיות הלכאוריות נגדו מעידות על מסוכנות גבוהה שנשקפת לציבור מן המשיב. מסוכנות זו לא תפוג, על פניה, אם ישוחרר המשיב לחלופת מעצר בשלב הנוכחי.

           גם אם תתקבל ההנחה כי מעורבותו של מקסים באירוע הייתה פעילה יותר משהציג בגרסאותיו בפני בית המשפט המחוזי, הרי שגם אז התנהגותו של המשיב ומעורבותו בקטטה האלימה עם המנוח מעידות באופן שאינו משתמע לשתי פנים על המסוכנות הרבה שנשקפת ממנו לציבור. עוד יצוין, כי קצב הדיונים במשפטו של המשיב משביע רצון, ובשים לב כי בעבירת רצח עסקינן, נקודת האיזון הראויה בין חירותו של המשיב לבין ההגנה על שלום הציבור מחייבת להעדיף בעניין זה את אינטרס הציבור. מטבע הדברים, תיק רצח - שהרשעה בו מפעילה את העונש החמור ביותר של חוק העונשין - מסתיים לעתים נדירות בלבד בתוך תשעה חודשים, כשמתן אורכה של תשעים יום נוספים, בתיק מסוג זה, היא לרוב כורח המציאות.

           הערר בבש"פ 8094/05 נדחה איפוא, ואילו בקשת המבקשת בבש"פ 7358/05 מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים נוספים, החל מיום 14.8.05 או עד למתן פסק הדין בת"פ 1033/04 לפי המוקדם.

           ניתנה היום, כ"ח באלול התשס"ה (2.10.05).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: